סיפורים אישיים
מכתבי תודה של משתתפות
הייתי בתוכניות הרזייה רבות בחיי, אך התוכנית שלך היא זו שגרמה לי לרזות, ולהבין בצורה ברורה ונפלאה שאפשר להצליח.
נהנתי מכל פגישה, מהשיטה, מהגישה, ומן הזרימה שלך עם כל אחת וכל אחד. בזמנים קשים היית לי לעזר רב ותמיכה באופן יוצא דופן.
ברצוני להודות לך על התכנית הנפלאה, בתודה והוקרה
נעמי בן גיגי
ותדעי שטוב כל כך שאת קיימת בעולם ואני מדברת קודם כל בשם כל השמנים שבאו לקבוצות שלך....
באהבה רבה- דגנית עמיר (21 ק"ג ירדו, וזה עוד לא הסוף)
עטליה דורון
סיגל אריאן
גילה לוי
תודה על שעות יקרות, חשובות ומועילות שהקדשת מכל הלב לקבוצה כולה, ולכל אחת מאיתנו בנפרד.
ואת התוצאות כמובן, לא ניתן להסתיר, נהפוכו, הן בקעו ופרצו...!!!! חלפו להם רק 6 חודשים, ואנחנו כבר נראות אחרת, שונות !!!...
הרבה יותר קלות, חטובות, מאושרות, מחייכות, מוחמאות, והחשוב מכל, מאמינות בעצמנו ובעיקר בדרך החיים החדשה בה בחרנו ללכת.
התמזל מזלנו להגיע אליך, ואת השכלת, לגבש את הקבוצה המיוחדת הזאת, שכל אחת והאחד, תרם בדרכו הייחודית להצלחה, לאווירה הנעימה, לתחושת הביחד, ולרצון לבוא שבוע אחר שבוע בהתמדה ובחדווה. הגם שהיו פה ושם "שבועות קשים" שרצינו אולי "להתאדות"! "להעלם"!אבל הדילמה אם לבוא או לא כלל לא עמדה לה.
ואת, בדרכך המיוחדת, ובנעימות האופיינית לך, הצלחת להוביל אותנו כקבוצה מגובשת ואינטגרלית עד כאן.
אז הרבה תודות לך יפה, ישר כח על שהיה ושעוד יהיה!!!
מאתנו קבוצת "מבקשי דרך" שהתחילה במאי 2005
עליזה נחמיאס
תודה לך על העצות ועל תשומת הלב, ובזכותך אני יותר מאושרת
יהודית ינון
אודליה לוי
ננסי
ישנם כללים וחוקים שלקחתי לחיים.
המשיכי לחייך כשאת אומרת לאנשים לא לאכול.
זה עובד! עובדה!
תודה, תודה, תודה
אביבה יצחקי
אין לי מילים לתאר אותו, פשוט כאלה מימדים,
האמת שגם לא צריך, הוא נראה גם אם לא רוצים.
למעשה, המלחמה הגדולה היתה תמיד מול האנשים,
חוסר הקבלה וחוסר הפירגון כלפיו היו גורפים.
אך עכשיו כשדבים משתנים, אתם יודעים, יש צימצומים
הכל מתחיל להראות בגוונים אחרים.
מסביב כולם מלחשים: תראו אילו פנים,
ואיפה היא הסתתרה כל השנים.
רואים רואים שנעשית עבודה מאחורי הקלעים.
במסעדות המלצרים יותר אדיבים,
בחנויות בגדים הרבה יותר מסבירי פנים.
אך מה שקובע זו ההחלטה מבפנים
ואתם רואים יש גם השגים.
האמת לאמר, זה דווקא די נעים,
החיים נעשים יותר קלים (תרתי משמע)
אפשר להגיד שחלים פה שינויים, וכולם, פשוט כולם יכולים,
אז שיהיה בהצלחה, ונדבר במפגש העשרים.
עשרה קילוגרמים עד כה השלתי,
ולכן לשאת נאום התבקשתי,
חוק יסוד אצל יפה בקבוצה,
לציין את ה"עשרה" בדברי טעם והמרצה,
אך איני מטיבה נאומים לשאת,
ועל כן בכמה מילים חרוזות אתמצת,
אז...מה בעצם קרה,
שעזר לי להוריד עד כה עשרה?
הרגלי אכילה שונים ניסיתי, ואורח חיים חדש רציתי,
והאמת-זאת היתה המטרה העיקרית,
שבעיקבותיה קיוויתי , אלך ואוריד.
הגעתי אליך עם משקל של 131 ק"ג, עם לחץ דם גבוה, סוכרת, כולסטרול, אולקוס, קוצר נשימה והפסקת נשימה בלילה.
ב 7/11/05 התחלתי את הדיאטה לפי שיטתך עם הקבוצה, ולאחר שישה חודשים ירדתי מעל שלושים ק"ג.
בהדרגה הורדתי את התרופות שלקחתי, והיום אני לא לוקח אף תרופה.
הפכתי את הדיטאה להרגלי תזונה בריאה, והרגלי חיים בכלל.
כיום, לאחר שנה וחודשיים ירדתי 57 ק"ג. ירדתי במידת המכנסיים ממספר 68 למספר 42, ומחולצות 7x לs והכל הודות לתמיכתך.
מודה לך מקרב לב, ובהצלחה עם כל הקבוצות
תודה נסים אלקלעי
כתבה אתי רדזינר ביוני 2010
מהקבוצה של אלגרה אילוז במודיעין
שיר פרדה לכם :
לפני שאנו נפרדים סופית וכל אחד הולך לדרכו
רציתי לחתום את תקופת רבת המשקל בחיי
בכמה מילים.
נכון שבמשך 14 שנה היינו צמודים,
לא זזנו אחד בלי השני
לכל מקום הלכנו יחד למרות שלפעמים
במסיבות עם כל החתיכות או באירועים
רציתי ללכת לבד.
זהו עכשיו נפרדנו סופית
"נפרדנו כך, הייתה דממה "
מצאתי בתוכי את הכוחות שהיו רדומים 14 שנה.
בעזרת אלגרה המנחה והחברות בקבוצה
הצלחתי להתנתק מימכם
אני מבקשת מימכם, נכון שהפרידה היא תמיד עצובה
אבל זה לא ילך בינינו יותר, אין סיכוי
תחפשו מישהי אחרת להידבק אליה –ולא בתוך הקבוצה
אני לא זקוקה יותר לריפודם,אני מסתדרת ,תודה
אני יודעת שתמיד תנסו לחזור אלי כל חיי
אבל אני מאמינה שמה שהיה לא יחזור
אהבנו כעסנו, צחקנו
וזה נגמר
אז יאללה ביי.
השיר הוקרא במסיבה לרגל השלת 10 ק"ג
שלום לכולן!
מהבוקר רציתי לכתוב לכן, ורק עכשיו יצא.
פתאום רציתי לשתף, שדווקא היום הרגשתי כ"כ חזק איך הקבוצה של יפה משמעותית לי בחיים, גם שאני אחריה.
כידוע- אני מתחתנת בקרוב (או יותר נכון עוד חודש בדיוק..), וזו תקופה עמוסה ולחוצה, וגם לא הכי שגרתית...
זה"כ אני חושבת שאני שומרת סה"כ יפה, ועדיין לא מפסיקה לקבל אין-ספור מחמאות על ה"לוק" החדש,
ובכל זאת- בשבוע האחרון היה לי שבוע ממש קשה, אולי הכי מתחילת הדיאטה, יצאתי די מאיזון, אכלתי מלא (אולי הלחץ וההורמונים גורם לי להיות רעבה)
ולא מסודר, וגם בגלל שחזרתי לגור בבית- אז כבר לא עשיתי הליכות כמו תמיד, בקיצור- הבנתן...
אתמול במוצא"ש, אמרתי לעצמי- נו, אז מה? לא קרה שום דבר... זה לא בלתי הפיך ולא כלום, ממחר- את חוזרת לאכול מסודר, את עושה ריצות כל בוקר,
ואחרי שבוע- שבועיים כאלו, "איפסת" את המערכות, ותמשיכי בדרכך עד עכשיו.
והיום בריצת בוקר, הבנתי עד כמה זה שינוי תודעתי מטורף שעברתי- שתמיד אפשר לחזור, שסוד ההצלחה והשמירה- טמון עמוק בתוכי, ואף אחד בעולם לא יקח את זה ממני
ואני תמיד יכולה, לא משנה מה עשיתי וכמה יצאתי מאיזון או מעצמי, תמיד אני יכולה לחזור לאותו מקום, ולהתחיל מחדש. ולהצליח, ולראות תוצאות!
אז זה המקום שוב להגיד תודה ליפה המתוקה והנפלאה, ולכולן- המקסימות והמתוקות,
אני מקווה שהמילים שלי עודדו לפחות מישהי אחת ממכן להמשיך ולהתמיד ולהאמין בעצמה.